"דן" חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' כהן ואח'

פסק דין

לפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לאוטובוס של התובעת באירוע של תאונת דרכים בו מעורב רכב נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2 .

התאונה התרחשה ברח' ראול ולנברג עוד לפני הפניה לרח' הברזל .

תיאור הקטע הכביש סמוך לפני מקום אירוע התאונה :

עפ"י הראיות שלפני האוטובוס פנה ימינה אל רח' ולנברג והמשיך בנסיעה לכיוון הצומת שלפניו ארעה התאונה ואילו הנתבעת 1; פנתה שמאלה אל רח' ולנברג והמשיכה בנסיעה לכיוון הצומת שלפניו ארעה התאונה.

עפ"י התמונות שבקטע הכביש הסמוך למקום התאונה כפי שרואים בתמונות ת/3 וגם בתמונה נ/4

קטע הכביש לפני מקום התאונה בנוי משני נתיבי נסיעה כאשר לקראת הצומת יש סימון בקו לבן מקוקוו ההופך את הנתיב הימני מבין שני נתיבים לנתיב דו תכליתי . מצד אחד הופך להיות נתיב לפניה ימינה ומצד שני הנהג שהמבקש לנסוע ישר מתוך הנתיב הימני חייב לעבור אל הנתיב היחיד הממשיך ישר.

אין מחלוקת בין הצדדים וגם לא יכולה להיות כל מחלוקת למרות ניסינו של ב"כ הנתבעים לטעון אחרת כי רכבה של הנתבעת נסע מימין לאוטובוס כשהאוטובוס נמצא משמאלה.

לפיכך ברור כי לפני ששני הרכבים הגיעו למקום התאונה. רכבה של הנתבע נסע בנתיב הימני ואילו האוטובוס נסע בנתיב שמאלי. שני הנהגים מאשרים עובדה זו.

כמו כן, ניתן ללמוד על כך ממוקדי הנזקים בשני הרכבים כאשר הנזק באוטובוס בפינה הקדמית הימנית ואילו ברכב הנתבעת בכנף הקדמית השמאלית.

טענות הצדדים :

התובעת טוענת כי הרכב של הנתבעת שנסע מימין לאוטובוס סטה שמאלה ותוך כדי כך פגע בחלק הקדמי הימני של האוטובוס . בכתב ההגנה טוענים הנתבעים כי רכבה של הנתבעת 1 נסע בנתיב הימני ואילו האוטובוס נסע בנתיב השמאלי, וכי הנתבעת הבחינה ברכב התובע אשר סוטה לכיוונה ובלמה את רכבה אך הרכב הפוגע ( האוטובוס ) המשיך בנסיעתו ופגע ברכב הנתבעים.

עלי לומר כבר כאן כי האמור בס' 5 לכתב ההגנה כנ"ל ניסתר באופן חזיתי על ידי עדותה של הנתבעת 1 שאמרה שהיא לא ראתה את האוטובוס עד שפגע בה. כך שאין למה שכתוב בס' 5 לכתב ההגנה ובטיעוניו של ב"כ הנתבעים על מה לסמוך.

עדויות הנהגים :

מטעם הצדדים העיד מר פלוריאן מאיר שנהג באוטובוס, עד זה עשה רושם מהימן על בית המשפט וגירסתו נתמכה למעשה הן באופן ישיר והן באופן עקיף ע"י עדותה של נתבעת 1 .

הוא מוסר שהגיע למקום משוק הכרמל לכיוון רמת החייל, פנה ימינה לרח' ראול ולנברג ומשם נסע כשהוע עובר לנתיב השמאלי וממשיך הלאה לכיוון שהתכוון להמשיך בנסיעה ישר בנתיב היחיד ממנו ניתן לנסוע ישר.

העד תיאר את הכביש ונתיביו וציין כי היה מדובר בלחץ תנועה והרכבים נסעו צמודים אחד לשני, כי הוא נסע בצד השמאלי של הכביש צמוד לאי התנועה (אותו הוא כינה מדרכה ) , וראה שהג'יפ של הנתבעת מנסה להידבק אליו וכך נוצר המגע בין שני כלי הרכב.

הנתבעת ברוב הגינות ובניגוד לטענות כתב ההגנה וסיכומי ב"כ הנתבעים העידה כי הגיעה אל רח' ולנברג פנתה שמאלה, ונסעה והמשיכה ישר היה מלא תנועה מכל הצדדים וכי היא רצתה להמשיך בנסיעה ישר ולעבור את הצומת מהנתיב היחיד המאפשר נסיעה ישר.

מעצם העבודה שבסמוך לפני התאונה רכבה של הנתבע מימין האוטובוס במקום שיש בו שני נתיבים ניתן ללמוד בוודאות כי אחרי שהנתבעת פנתה שמאלה אל רח' ראול ולנברג היא נסעה למעשה בנתיב הימני כך שבסמוך לפני מקום ארוע התאונה , היא היתה בצד הימני של הכביש והאוטובוס בצד השמאלי. נאמר כבר, כי הנתיב הימני משמש לשתי מטרות למי שפונה ימינה מהווה נתיב פניה ימינה ולמי שממשיך ישר מהווה נתיב השתלבות אל תוך הנתיב היחיד הממשיך ישר.

הנתבעת מאשרת שרצתה לנסוע ישר ומאחר והיא נמצאת בצד הימני של הכביש היא חייבת לבחור באופציה של לעבור מהנתיב הימני אל הנתיב השמאלי לישר. בפני הנתבעת קיימות שתי אפשריות או להשתלב אל הנתיב השמאלי מתוך הנתיב הימני לפני הקו המקוקו המפריד בין הנתיב לנסיעה ישר לנתיב הפניה ימינה, או למצוא את עצמה בתוך הנתיב בפניה ימינה אחרי הקו המקוקו ומשם לסטות שמאלה כדי לעבור לנתיב היחיד בנסיעה ישר.